"לטווח הארוך, רק שוק המניות האמריקאי, עזבו אתכם מכל היתר!"

משהו קורה מחוץ לארה"ב בחודשיים-שלושה האחרונים. אולי אירופה היא כבר לא רק לחופשה ? (למי שלא מכיר: "Europe is for vacation, not for stocks" - הסתלבט הקבוע של מנהלי השקעות אמריקאים על מניות אירופאיות).

וכמובן, השוק הישראלי: מדד ת"א 125 ב 12 החודשים האחרונים 38.64% במונחים דולרים, לעומת 24.60% של מדד S&P 500.

ומצד שני אני שומע כל הזמן אמירות בסגנון זו בפתח הפוסט. בפגישות, שיחות, פודקאסטים וברחבי הלינקדאין. האמת, עם המציאות קשה להתווכח... הדומיננטיות של שוק המניות האמריקאי ב 15 השנים האחרונות היא ברורה, מובהקת וגם מוצדקת. 

ואולי גם לא רק ב 15 השנים האחרונות: אם מתסכלים על העמודה הימנית בטבלה - התשואה המצטברת במונחים שנתיים משנות ה 70 ועד ימינו... אז עזבו אתכם מכל היתר :)

אך עד כמה שהדומיננטיות הזו נדמית בלתי ניתנת לערעור ושינוי, ההיסטוריה מלמדת שבכל תקופה תמיד יהיה איזשהו שוק מרכזי אשר יכה "שוק על ירך" את מתחריו וגם יעשה זאת לאורך זמן לא קצר.

באמצע העשור הראשון של שנות ה 2000 כבר הייתי פעיל באופן מקצועי ואני יכול להבטיח לכם שבזמנו היה קשה לדמיין איך שווקים מתעוררים לא ימשיכו להוביל עוד עשורים קדימה. הרי הם אחראים ללמעלה ממחצית התוצר בעולם, איך ייתכן שהם בקושי 10% משוק המניות העולמי? טיעון נפוץ מאוד בזמנו ולא בלתי הגיוני. 

המעניין בטבלה המצורפת הוא לא רק עצם העובדה שההובלה מתחלפת מעת לעת - זה טבעי. שימו לב גם לפער בתשואות המצטברות ע"פ עשור, בין השוק המוביל לשוק הבא אחריו. 

רוצה לומר: הפער בין השוק האמריקאי והשווקים האחרים ב 10-15 שנים האחרונות, הוא לא ייחודי. כבר היו דברים מעולם גם בשווקים אחרים. 

מדד ה MSCI World הוא אלטרנטיבה לא רעה בכלל למי שבכל זאת רוצה קצת פיזור מארה"ב: קצת מעל 70% ארה"ב והיתר בשווקים המפותחים האחרים. 

מדד ה All Country World Index, הידוע כ ACWI - עבור מי שרוצה קצת פיזור גם לשווקים מתעוררים כחלק מהמדד העולמי. 

* המדדים שנבחרו הם של המדינות/איזורים העיקריים במדד MSCI World

** למדד השווקים המתעוררים יש היסטוריה רק מסוף שנות ה 80

*** ביצועי המדדים במונחי דולר, כולל דיבידנדים